פסק-דין בתיק ת"ק 14368-07-10

1.         א.         הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") והנתבע 2 (להלן: "הנתבע") הינם בני זוג.

                        הנתבעת שכרה דירה ולבקשתה חתמו התובעות לנתבעים על שטר חוב (להלן: "השטר") כערבים. הנתבעים הפרו את הסכם השכירות ובעקבות כך מומש שטר החוב על ידי פתיחת תיק הוצל"פ נגד הנתבעים ונגד התובעות.

                        בעת שהתובעות חתמו על השטר לא ידעו כלל על איזו דירה מדובר והוא נחתם כשהוא ריק, אך הנתבעת ציינה, שמדובר בערבות ל-3 חודשי שכירות והבטיחה להעביר העתק השטר לתובעים לאחר החתימה על הסכם השכירות וכן תעביר את הסכם השכירות עצמו.

                        הנתבעת לא עמדה בהבטחתה ולא העבירה העתק השטר וגם לא העתק חוזה השכירות.

ב.         בחודש דצמבר 2009 קיבלו התובעות מכתב התראה בטרם נקיטת הליכים - מכתב שהיה מופנה לנתבעים עם העתק לתובעות בו הודע להם על כך שהנתבעים מפרים את הסכם השכירות.

            בעקבות כך, פנו התובעות מייד לנתבעת בקשר לתוכן המכתב והנתבעת הבטיחה להסדיר העניין.

            גם הבטחה זו הפרו הנתבעים, לא שילמו את דמי השכירות ובעקבות כך נפתח נגד התובעים תיק הוצל"פ על סכום של 56,454 ש"ח.

            גם לאחר קבלת האזהרה מלשכת ההוצל"פ פנו התובעות אל הנתבעים, אשר שוב הבטיחו להסדיר העניין, אך גם הפעם לא עשו דבר וכך נוצר הצורך של התובעות לפנות לקבל עזרת עו"ד להגשת התנגדות לביצוע השטר - דבר שגרם להם הוצאות והוצאות אלו תובעות התובעות מהנתבעים.

2.         הנתבעים לא מצאו לנכון להגיש כתב הגנה ולמרות זאת החליט בית המשפט ליתן להם את יומם בבית המשפט ואפשר להם להשמיע טענותיהם.

3.         לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שעיינתי בחומר הראיות שצורף לכתב התביעה, אני מחליט כדלקמן:

א.         לאור ההיכרות המוקדמת, שהייתה בין הנתבעת ובין התובעות (הן עבדו באותו מקום עבודה - ראה דבריו של הנתבע בעמ' 4 לפ',ש' 11- 12) חתמו התובעות כערבות על שטר חוב.

ב.         א)         הנתבע מנסה להטיל האחריות על הנתבעת, שכן לטענתו, הוא לא הכיר אותן באופן אישי, הוא לא החתים אותן על השטר והוא גם לא היה נוכח בעת שהן חתמו עליו.

                        הנתבע מעיד בבית המשפט על מצבם הכלכלי, על מצבה הבריאותי של הנתבעת ועל קשיי ההתמודדות עם התשלומים שנאלצו לשלם (ראה דבריו בעמ' 4 לפ').

                        הנתבע מאשר גם , שלאחר שהשטר הוגש להוצל"פ פנו התובעות אל הנתבעים והוא מאשר את טענת התובעות שהנתבעת הרגיעה אותן ואמרה להם להתאזר בסבלנות ושאין צורך לגשת לעו"ד.

ב)         אינני מקבל טענותיו של הנתבע. נגד התובעות נפתח תיק הוצל"פ והיות והנתבעים לא עשו די על מנת לקדם את תשלום החוב, בצדק פעלו הנתבעות באמצעים חוקיים על מנת להתגונן בפני השטר שהוגש הן נגדם והן נגד הנתבעת.

            אני מסכים עם טענת הנתבע, שאף אחד לא כפה על התובעות לחתום על השטר, ברם אין בעצם העובדה שהן חתמו על השטר כדי להצדיק לגרום להם נזקים כספיים באופן כזה, שהן תשלמנה סכומים, רק משום הזנחת הנתבעים מלשלם את המגיע מהם.

ג)          מצבם הכלכלי של הנתבעים - כפי שהנתבע עצמו מצייר זאת בעדותו בבית המשפט- (מכרו את תכולת הבית, ביטלו חוגים לילדים ולו רק שיהיה להם עם מה לשלם חובות - ראה עמ' 4 לפ',ש' 24- 30) הרי שדווקא מצב זה הוא אשר הצדיק הגנה בפני השטר ולכן לא היה לתובעות דרך אחרת אלא לפנות לעזרה משפטית וכך אכן עשו.

ג.          הנתבע מודע וגם מסכים שעל התובעות לקבל הוצאותיהן - אם כי הוא סבור שהסכום הנתבע על ידן גבוה מדי (ראה סיפא לעמ' 4 לפ').

ד.         הנתבעת מאשרת שהיא זו אשר החתימה את התובעות על השטר והיא גם מודה, שבעת שהחתימה את התובעות היה השטר ריק. עוד טוענת הנתבעת, שהייתה זו המתווכת אשר מילאה את הסכום בשטר - לאחר חתימתו.